ניסיון ההפיכה של המשטרה והתקשורת - שירת הברבור של הממסד הבולשביקי שגוסס לעתו בימים אלו ממש

מחנה השמאל והתקשורת בישראל מזוהים כגורמים ליברלים אולם זה רק עוד אחד מהפרדוקס אשר טמונים במציאות הישראלית שבה הכל הפוך על הפוך.

יש קרב גירסאות וניסיון נואש של צופי מהדורות החדשות להבין מי צודק, האם המשטרה ורב ניצב רוני אלשיך או הליכוד ובנימין נתניהו. ניסיון ממוסך באמצעות סיקור מגמתי והתייצבותם של גורמים המעידים על עצמם כליברלים לצד המשטרה. לכן לא בעיה לעשות אחד ועוד אחד ולהבין בקלות רבה יחסית מי הטובים ומי הרעים. 






מדוע אני לא קונה את הגרסה של המשטרה?


לא שאני חובב שחיתות, להיפך מן הסתם. מה שקורה פה הוא לא מרדף אחר מושחתית וניקיון כפיים כפי שמנסים לצייר זאת מצדדי המשטרה, אלא ציד מכשפות. 

קודם כל צריך להבין באיזו מציאות אנחנו חיים; במציאות שבה כל שני וחמישי נעצרים כאן אנשים על ימין ועל שמאל, ולא רק פולטיקאים ועסקנים כפי שסביר שכל בר דעת יחשוב, אלא גם אנשי עסקים. 

יש כאן מצב הפוך ממה שקיים ברוב מדינות העולם המערביות המתקדמות; כאן אתה צריך להוכיח קודם כל שאתה לא אשם.

המציאות הקיימת מציבה בפני האזרח שתי אלטרנטיבות: או להיות עבריין או להיות נתמך של ביטוח לאומי. 

אם ברצונך לחיות ולהתקיים בכבוד דע לך שבשלב זה או אחר תיאלץ לעבור על אחד מחוקי מדינת ישראל,זאת מאחר והחוקים שנכתבו נועדו לאפשר שלטון (משילות קוראים לזה בהגה מכובסת) כמה שיותר מעורבות בחיי האזרח. 

לאור דברים אלו חשוב לשנן כלל ברזל: זה שיש אלף ואחד נחקרים זה לא אומר שכולם מושחתים אלא מעיד יותר על מנגנון הדיכוי שמהלך אימים על תושבי ישראל.   

המשטרה היא חלק ממנגנון ממסדי זה, וככזו רואה עצמה בסכנה לאיבוד המונופול שאחזה בו שנים רבים.

פירוק מונופול אחיזתה של המשטרה והטלת אימתה על אזרחים כה רבים במדינת ישראל הוא מעשה מצווה של ממש, לכן כל כך מתסכל לראות כיצד מגיני ושוחרי החופש מגינים עליה בחירוף נפש ממש. 

אולם זו לא הפעם הראשונה שכמעט ובכל הכרעה בין הדמוקרטיה לאלטרנטיבה, בוחר השמאל בישראל באלטרנטיבה. ואת זה חייבים להסביר.

השמאל בישראל על אף ומעיד על עצמו כחברתי וליברלי, לפחות בכל הנוגע להיבט הכלכלי רחוק מהיות כזה.

שם הוא מקדש את אחיזתם של וועדי העובדים והפקידים ששולטים במדינה ומנהלים אותה הלכה למעשה במקום הפולטיקאים שנבחרו.

שלטון אימים סוציאלסטי-בולשביקי זה הוא אותו שלטון שרוכב על האזרחים ושודד אותם יום יום שעה שעה, לא נותן להם לזוז שעל מבלי לדחוף את ידו לכיס העמוק של אותם אזרחים מסכנים.

הבעיה היא שזה לא נגמר בעושק ובמנגנון דיכוי החופש של הפרט לפעול כלכלית לפי ראות עיניו.

צריך להבין שכפי שמארקס הטיב לנסח "ההוויה קובעת את התודעה", כך מנגנון השליטה הכלכלי הופך למנגנון שליטה אזרחי בכל רמח איבריו, שהרי ליברליזם כלכלי הופך לליברליזם אזרחי, ולהיפך.

מנגנון השליטה כל כך חזק, פיתח ענפים רבים וצורות רבות, מגוונות ואפילות שלא מאפשרות ולו השינויי הקטן ביותר.

מנגנון זה תתפלאו מקושר עם כיבוש העם הפלסטיני, אולם מלבד כיבוש העם הפלסטיני גם כיבוש העם הישראלי (את זה השמאל לא יטרח להזכיר). מנגנון יעיל זה של שליטה הומצא על ידי השמאל. 

אין זה פלא לפיכך שדווקא בקרבם של מצביעי השמאל מרכז, כפי שהוכח פעמים רבות (למשל עם וועדות הקבלה ליישובים), ניתן יהיה למצוא דעות יותר גזעניות וחשוכות מאשר בכל התנחלות מימין לקו הירוק. 

וגם אין זה פלא שבדומה למשטרים אפלים התקשורת מעדיפה לדברר את את המשטרה במקום להטיל ספק בגרסותיה, וכך גם מחנה השמאל.

מחנה השמאל בישראל תכניסו את זה טוב לראש - הוא מכנה ממסדי ואנטי ליברלי. 

הס מלדבר על כך, אבל ימי הליכוד הנוכחיים יותר ליברליים מאשר ימי מפא"י, שאמנם "שמרו" על שלטון החוק, אבל איזה מן חוק זה היה? כזה שעשה חסד עם השבט הלבד ודפק את המזרחים והערבים.

ימים אלו עברו חלפו וטוב שכך - חל תהליך שאותו אין לעצור והוא פירוק איטי ומתמשך של כל מנגנוני הדיכוי והשיעבוד שהמציא דור מייסדי המדינה.


כל הדברים האמורים במאמר הנם דעותיי הפרטיות בלבד! אם נעלבתם אנא צאו מן הבלוג זה ואל תכנסו אליו יותר. תודה.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

במדינת הגמדים העבדים הנרצעים וויתרו מזמן על חלום החופש, על פני זאת מעדיפים לעשות את המוות לראש הממשלה

הסירוב לאשר ייצוא קנאביס רפואי לחו"ל - עוד ניסיון גזל של הממסד הבולשביקי ששולט במדינה

הרשות למלחמה בסמים היא הזנב שמקשקש בכלב - אין החלטה שקשורה במישרין או עקיפין לקנאביס שאינה עוברת דרכו